פרשת מקץ

 פרשת מקץ תשפ"ה וחג החנוכה:

 ניצחון האור על החושך

פרשת מקץ היא פרשת השבוע החמישית בספר בראשית, והיא מהווה את החלק השני של סיפור יוסף ואחיו. בפרשת מקץ אנו פוגשים את יוסף, שר המזון של מצרים, ואף של העולם כולו…. שהתעלה ממצבו הנחות כעבד שנכלא לאדם המנהל את הכלכלה של הממלכה הגדולה ביותר של התקופה. סיפורו של יוסף, שנע בין מצבים קיצוניים של עוני ושפל לבין עוצמה והצלחה, מהווה מקור השראה ותובנה. באופן מעניין, סיפור זה מתכתב עם חג החנוכה, בו אנחנו חוגגים את ניצחון האור על החושך. יש כאן חיבור עמוק, שיעזור לנו להבין כיצד בכל תקופה של חושך וסבל, תמיד יש אפשרות לגבור על הקשיים ולהפוך את הדף.

החושך שבאמצע הדרך – כמו יוסף, גם אנו נמצאים במצבים קשים

הסיפור בפרשת מקץ מתחיל בתיאור שנתיים של שגרה. יוסף נמצא בבית הסוהר, ואף על פי שהוא אדם מוכשר ומיוחד, הוא לא מצליח לשנות את מצבו. כמו כל אדם שמתמודד עם קשיים, יוסף לא ראה את הדרך להצלחה מעבר לכלא ולמגבלותיו. ואז, באופן מפתיע, הוא נקרא  לפרעה – ובסופו של דבר הופך לשני המנהיגים החזקים ביותר במצרים.

מעין מצב דומה קורה גם בחג החנוכה, שמזכיר לנו תקופה חשוכה בתולדות עם ישראל, בתקופה שבה היוונים ניסו להטיל חותם של אפלה רוחנית ומסוכנות על העם היהודי. היוונים לא רק שנלחמו נגד היהודים במלחמה צבאית, אלא ניסו גם להטיל צל על תרבותם, דתם, ולמנוע מהם את קיום המצוות.

החושך שמאפיין את ימי היוונים דומה במידה רבה לאותם רגעים בהם אדם מרגיש לכוד במצוקה אישית או ציבורית, רגעים שבהם נדמה שאין סוף לבעיה. בימים אלו היה נראה כי עם ישראל לא יוכל להתגבר על גבורת היוונים ועל האכזריות שמובילה אותם.

האור שבא לאחר החושך – ניצחון האור

כמו שהניצחון של יוסף היה מבית האסורים אל עמדת הכוח וההצלחה, כך גם הניצחון של בני ישראל במרד היוונים לא היה רק צבאי אלא רוחני. ניצחון קטן, שמתחיל במרד של קבוצת מכבים קטנה, מוביל לגאולה רוחנית – חידוש שמירת התורה והמצוות, והאפשרות להדליק את מנורת המקדש ולהחיות מחדש את הרוח היהודית.

הדלקת החנוכייה מזכירה לנו את היכולת להוציא אור מתוך החושך, את הכוח ליצור שינוי גם כאשר נדמה שאין סיכוי. החושך אינו נמשך לנצח, ולפעמים דווקא ברגעים הקשים ביותר אנחנו יכולים למצוא את האור שבפנים ולהתעלות על הקשיים.

מסר עוצמתי לעת הזאת

הקשר בין פרשת מקץ לחג החנוכה אינו רק סיפור היסטורי אלא גם סיפור של עוצמה פנימית, אמונה ויכולת למצוא את הדרך גם בזמנים קשים. בפרשת מקץ יוסף מצליח לפרש את החלום של פרעה, ומכאן הדרך לגאולתו מתחילה. כך, בחג החנוכה, אמנם הייתה תקופה של חושך, אבל התשובה לשאלות הגדולות של החיים לא באה מתוך הסבל אלא מתוך האור שיצא מהמקום הקשה ביותר.

המפתח לכל סיפור כזה הוא לא להרים ידיים, לא להיכנע לנראה כגזירת גורל. הסיפור של יוסף ושל חג החנוכה מעודד אותנו להאמין בכוח של שינוי, בעבודת המידות, וביכולת לעמוד בזמנים קשים ולמצוא את האור שבסוף המנהרה.

לסיכום:

פרשת מקץ וחג החנוכה שזורים זה בזה במסר עוצמתי: כל אדם, כל עם, כל חברה, יכולים לעבור תקופות של חושך ולהתעלות מהם. כשם שיוסף, מתוך בית הסוהר, הצליח לפרש את החלום ולהפוך להיות אחד ממובילי מצרים, כך גם היהודים, בתוך האפלה של השעבוד והעבדות, הצליחו למצוא את הדרך אל האור מחדש. חג החנוכה, בהדלקת הנרות, מלמד אותנו שגם אם העולם כולו אפל, תמיד יש מקום לאור, ותמיד יש מקום לתקווה ולגאולה.

כאשר האור שב אלינו, אנו מבינים את כוחנו האמיתי – לאו דווקא במציאות החיצונית, אלא בכוחות הפנימיים שלנו. זכרו, תמיד אפשר למצוא את הדרך החוצה, תמיד אפשר להתעלות ולהפוך את החושך לאור.

נאחל לשובם המהיר של כל החטופים בריאים ושלמים..

ולרפואת כל הפצועים בתוך כלל חולי עמו בית ישראל.

ולשלום כל החיילים ואנשי כוחות הביטחון.. בכל מקום שהם..

ובא לציון גואל בקרוב ממש!!!

שבת שלום וחנוכה שמח!!

הרב איתמר שרעבי-רב ביה"ס