"וַיְהִי֩ בַיָּמִ֨ים הָֽרַבִּ֜ים הָהֵ֗ם וַיָּ֙מׇת֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיֵּאָנְח֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־הָעֲבֹדָ֖ה וַיִּזְעָ֑קוּ וַתַּ֧עַל שַׁוְעָתָ֛ם אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים מִן־הָעֲבֹדָֽה" (שמות ב', כ"ג).
דברי רבנו בחיי בפסוק זה מתארים את הקשר העמוק בין תפילה הנובעת מצרה לגאולה, ומביאים תובנות רוחניות משמעותיות על גאולת מצרים ועל גאולות עתידיות.
רבנו בחיי מדגיש כי בני ישראל נאנחו דווקא במות המלך הרשע. לכאורה היה מקום לשמוח במותו, אך הם פחדו שמא יקום אחריו מלך רשע אף יותר. כלומר, מצבם לא השתפר ואולי אף החמיר, מה שהוביל לזעקתם.
"ויהי בימים הרבים ההם. שהיה משה בורח מפני פרעה. וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה. חרה להם מיתת המלך אע"פ שהיה רשע, מפחדם פן יקום אחריו רשע יותר ממנו ואמר ויזעקו מן העושק שהיו עושים להם כענין שכתוב (איוב לה) מרוב עשוקים יזעיקו, ואמר ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה".
רבנו בחיי מציין שהכתוב חוזר פעמיים על הביטוי "מן העבודה" כדי ללמדנו דבר עמוק: התפילה הבוקעת מתוך דחק וצער מתקבלת באופן מיוחד לפני ה'. הוא מביא כדוגמה את תפילתו של יונה הנביא, שמבהיר כי תפילה מתוך מצוקה היא הנכנסת לפניו אל היכל קדשו.
התפילה כתנאי לגאולה
לפי רבנו בחיי, מה שגרם לגאולה היה דווקא זעקתם ותפילתם מתוך הדוחק. זה מדגיש את חשיבות התשובה והתפילה כהכנה לגאולה.
כי אע"פ שהגיע הקץ כבר לא היו ראויים לגאולה אלא מרוב שצעקו אל ה' מן העבודה קבל תפלתם, והזכיר שני פעמים מן העבודה, ויאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה, ללמדך שאין תפלתו של אדם שלמה כאותה שהוא מתפלל מתוך הצרה והדוחק שהיא יותר מקובלת והיא העולה לפניו יתברך, וכן תמצא ביונה הנביא ע"ה שבאר הענין הזה הוא שאמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבא אליך תפלתי אל היכל קדשך, הבטיח הנביא שהתפלה שהיא מתוך הצער ועטיפת הנפש היא הנכנסת לפניו אל היכל קדשו יתברך,
רמז לגאולה העתידית
רבנו בחיי רואה בפרשה זו רמז לגאולה העתידית. כמו בגאולת מצרים, שבה בני ישראל זכו לישועה בעקבות תשובה ותפילה, כך גם הגאולה העתידה תלויה במעשינו, בתשובה ובתפילה. הוא מוסיף שזו הסיבה לסמיכות האזכור של משה בפרשה – לרמז שביאת הגואל תלויה בתשובה ובתפילה.
"ואפשר לומר כי הפרשה הזאת היא רמז לגאולתנו זאת העתידה שהיא תלויה בתשובה ובתפילה כי כן בגאולת מצרים חזרו בתשובה והתפללו אל ה' העונה בעת צרה, ונתקבלה תפילתם ובא להם הגואל מיד, ועל כן סמך לו ומשה לרמוז כי ביאת הגואל תלויה בתשובה ובתפילה".
רבנו בחיי מביא בפנינו מספר תובנות עמוקות:
* עוצמת התפילה מתוך מצוקה: תפילה הנובעת מעומק הלב, מתוך צער ודוחק, היא בעלת כוח מיוחד ויכולה לעלות ישירות לפני ה'.
* גאולה תלויה בתשובה: לא מספיק שיגיע "זמן הגאולה". עלינו להיות ראויים לכך, והדרך לכך היא באמצעות תשובה ותפילה.
* למידה מהעבר לעתיד: סיפור גאולת מצרים אינו רק היסטורי, אלא מהווה מודל לגאולות עתידיות.
דברי רבנו בחיי מעניקים משמעות עמוקה לתפילה שלנו גם כיום, ומעודדים אותנו לזעוק אל ה' מתוך צער, מתוך אמונה שזהו המפתח לגאולה האישית והכללית.
נאחל לשובם המהיר של כל החטופים בריאים ושלמים..
ולרפואת כל הפצועים בתוך כלל חולי עמו בית ישראל.
ולשלום כל החיילים ואנשי כוחות הביטחון.. בכל מקום שהם..
ובא לציון גואל בקרוב ממש!!!
שבת שלום!!!
הרב איתמר שרעבי-רב ביה"ס