"ויאמר ה' אל אברם לך לך"
"לך לך" לעצמך…
בעיירה קטנה בפולין חי לו חסיד בשם ר' יעקב, שהיה יהודי פשוט אך ירא שמיים בכל מאודו.
ר' יעקב אהב ללמוד את פרשיות השבוע ולחפש את המסר האישי שהוא יכול ללמוד מכל פרשה. הוא היה אדם צנוע, לא למדן גדול, אבל תמיד שאף לקרבה לבורא דרך מעשים טובים ומחשבות חיוביות.
יום אחד, בשבת פרשת לך-לך, שמע ר' יעקב את הרב קורא את הפסוק הראשון בפרשה:
"ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב, א'). הפסוק הזה נשמע מוכר לר' יעקב, כמו כל שנה, אבל הפעם הרגיש שיש בו משמעות חדשה עבורו. הוא הרגיש כי אלו לא רק מילים המכוונות לאברהם אבינו אלא מסר שמכוון גם אליו, ר' יעקב.
באותו רגע החליט ר' יעקב לקחת על עצמו משימה — לך לך, הפך עבורו לקריאה לצאת מאזור הנוחות שלו ולעשות משהו מעבר למה שהכיר. הוא הבין שעליו לעזוב את המנהגים והשגרה המוכרים לו ולהתחיל לחפש דרך חדשה לעזור לאחרים ולהפיץ טוב בעולם.
מאותו יום ואילך, ר' יעקב החליט להקדיש כל שבוע למעשה חסד מיוחד, דבר שמעולם לא ניסה לפני כן. הוא ביקר חולים שלא הכיר, עזר ליתומים וביקר בבתי האבות. בכל מקום אליו הגיע, הוא הביא עמו את החיוך, התקווה והאמונה שלו. כאשר חבריו בעיירה שאלו אותו מה השתנה, הוא היה משיב: "שמעתי את הקריאה – לך לך. זה לא רק לצאת מהמקום הפיזי, אלא גם מהמקום הפנימי. עזבתי את המקום שבו הייתי נוח לי, כדי ללכת לאן שאלוקים מוליך אותי".
במהלך השנים, ר' יעקב הפך למקור השראה לכל הקהילה, וכל אנשי העיירה למדו ממנו על מסירות, חסד ואמונה. הם הבינו שלא משנה היכן הם נמצאים או מה הם עושים – תמיד אפשר לשמוע את קריאת ה"לך לך" הפרטית שלהם, ולמצוא את הדרך לעשות משהו מיוחד בעולם הזה.
הסיפור הזה מזכיר לנו, כמו אברהם אבינו, שאנו נקראים לפעמים לעזוב את המקום המוכר וללכת אל ה"ארץ" שמובילה אותנו לצמיחה ולעשייה.
"והארץ אשר אראך" לפעמים אינה רחוקה, אלא נמצאת בתוך הנפש פנימה.
שבת שלום!!
הרב איתמר שרעבי-רב ביה"ס